בורא עולם וארץ ישראל

פרשת בראשית

LISTEN

READ IN

יש וכתוּבים מדוֹרות רחוקים פונים אלינו-אנו, בזמננו ובמקומנו, בישירות רבה מזו שפָּנו בה אל קוראיהם בזמנם. דוגמה מובהקת לכך היא פירושו של רש"י לפסוק הראשון בתורה, למילים "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים". הבה נטה לו אוזן בשלמותו:

אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב, ב), שהיא מצוָה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם" (תהילים קיא, ו). שאם יאמרו אומות העולם לישראל "לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראהּ ונתנהּ לאשר ישר בעיניו. ברצונו נְתָנָהּ להם, וברצונו נטלהּ מהם ונתנהּ לנו".

דומה שרש"י מדבר ישירות אלינו כיום, בעידן האנטי-ציונות, החרמות, העיצומים ומשיכת ההשקעות מישראל (BDS), ימים שבהם עולה כפורח הפקפוק בזכותה של מדינת ישראל להתקיים.[1]

רש"י חי בטרואה שבצפון צרפת בשנים 1040–1105, תקופה של הידרדרות חמורה במצבם של היהודים בארצות הנוצרים. הוא חווה את המאורע הטראומטי של התקופה, טבח היהודים בקהילות באזור לורן בתחילתו של מסע הצלב הראשון ב-1096. היהודים נרדפו אז והיו חסרי אונים. שום היתכנות לשיבת היהודים לארצם לא נראתה אז באופק, גם לא כאפשרות קלושה.

ההיגיון בפירושו של רבי יצחק נראה דחוק. האומנם צריך לתרץ למה התורה מתחילה בבריאת העולם? הרי בריאת העולם בידי אלוהים היא אמונת יסוד יהודית! משם הכול התחיל! ייתכן שלדעת רבי יצחק, התורה היא בעיקרה ספר של מצוות, ולכן היה עליה להתחיל במצווה הראשונה – ומוטב במצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כישות קולקטיבית. אבל אנחנו יודעים שלא כל התורה היא מצוות. חלק נכבד ממנה הוא סיפורים. שאלתו של רבי יצחק תמוהה אם כן.

תמוהה גם תשובתו. למה לקשר את בריאת העולם אל הפקפוק בזכותו של עם ישראל על ארצו? אם כל מעייניו של רבי יצחק נתונים לעניין המצוות, הרי מתבקשת תשובה אחרת לשאלתו: סיפור הבריאה קשור ישירות למצוות, שהרי הוא נועד להסביר את מצוות השבת! קל ופשוט. מדוע לא ענה כך? העניין כולו נראה מבלבל מאוד.

אך כל זאת רק למראית עין. האמת היא שרבי יצחק מעלה כאן עניין יסודי, וטוען טענה משכנעת. לפני כמה שנים כתב חוקר חילוני, דיוויד קליינס, ספר שכותרתו "הנושא של חמשת חומשי תורה". מסקנתו הייתה שנושא-הגג היחיד המחבר בין כל החומשים הוא הבטחת הארץ. ואכן כך הוא. יש תת-נושאים, אבל נושא זה שורר על כולם. שבע פעמים לאורך ספר בראשית מבטיח ה' את הארץ לאברהם, פעם אחת ליצחק, ושלוש פעמים ליעקב. שאר חומשי התורה – מתחילת ספר שמות, כאשר משה שומע על "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" (שמות ג, ח), עד סוף ספר דברים, כשמשה משקיף על פני הארץ – עניינם ארץ ישראל, יעדו של מסע עַם ישראל.

יש כלל יסודי בתורת המבנה הספרותי. צ'כוב אמר כידוע שאם במערכה הראשונה בהצגה מופיע על הבמה אקדח, עליו לירות במערכה השלישית. כלומר, הוא צריך להיות רכיב חשוב בעלילה, או לא להופיע כלל. אם הנושא המרכזי של חמשת חומשי תורה הוא הבטחת הארץ, גם תחילתם צריכה להיות קשורה לכך איכשהו. זה שורש דבריו של רבי יצחק: סיפור הבריאה מוכרח להיות קשור לארץ ישראל. הוא אות לכך שההבטחה שבזכותה עם ישראל מחזיק בזכאות לארץ באה מן המקור הנעלה ביותר שישנו, ריבון העולם, בורא הכול.

אך כאן עולה מייד שאלה אחרת. מדוע צריכה דת להיות קשורה לְארץ? הדבר נשמע אבסורדי, בייחוד בהקשר המונותאיסטי. לעולם כולו יש בורא אחד, אל אחד – ומכאן ברור שאפשר לעבוד אותו בכל מקום, בכל העולם! גם כאן, רבי יצחק מכוון אותנו אל הפתרון. בהזכירו את המצווה הראשונה, הוא נוקב לא במצווה הראשונה שנזכרה בתורה, אלא דווקא במצווה הראשונה שניתנה לבני ישראל כעם, בעומדם לצאת ממצרים: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, ב).

כי אכן, היהדות אינה עומדת על הישועה האישית, על זיקתו של היחיד לאלוהים בחדריה הכמוסים של נשמתו. היא עומדת, בראש ובראשונה, על הגאולה הקיבוצית: על יצירתה של חברה שהיא ההפך ממצרים העתיקה, ההפך מאותה חברה שבה החזקים משעבדים את החלשים. התורה היא מתווה לחברה שבה החופש שלי אינו נקנה במחיר החופש שלך; חברה שבה מושל הצדק, וכל אדם בה נחשב למי שנברא בצלם אלוהים. התורה מתמקדת באותן "אמיתות ברורות מאליהן", כפי שעתיד היה לומר תומס ג'פרסון בהכרזת העצמאות האמריקנית, "שכל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם". בליבה נמצא מה שכיוון אליו ג'ון פ' קנדי בדַבּרו על "האמונה שזכויות האדם באות לא מנדיבותה של המדינה, אלא מידי האל".

אנחנו בעלי חיים חברתיים. על כן, אנחנו מוצאים את אלוהים בחברה. הדבר ניכר במקומה של החברה ביסוד רבות ממצוות התורה. הן עוסקות במנהל צודק, בהתנהגות נאותה במלחמה, בענייני בעלות על קרקע, ביחסי עובד-מעביד, בעזרה לעניים, בשמיטת חובות תקופתית – מערכת חקיקה שלמה המבקשת לכונן את מה שהרב אהרן ליכטנשטיין כינה "יופי חברתי".

חוקים מעצבים חברה, וחברה צריכה מרחב. חברה קדושה צריכה מרחב קדוש, ארץ קדושה. על כן צריכים היהודים והיהדות ארץ משלהם.

לאורך רובן של אלפי שנות קיומו, עם הברית ישב ברובו בגלות, מפוזר בארבע כנפות תבל. אין ארץ שיהודים לא חיו בה אף פעם. אבל בכל אותם אלפי שנים, הייתה רק ארץ אחת שבה הם יכלו לעשות מה שכמעט כל אומה אחרת רואה כמובן מאליו: לכונן חברה משלהם בהתאם לאמונות שלהם.

ההנחה בתורה היא שאם אלוהים נמצא בכל מקום באופן כללי, הוא צריך להימצא במקום מסוים באופן פרטי. כשם שבסיפור הבריאה השבת היא זמן קדוש, כך, בתורה בכללותה, ארץ ישראל היא מרחב קדוש. על כן, ביהדות, דת אכן קשורה לארץ, וארץ – לדת.

אך כאן מגיע החלק המבלבל ביותר בדבריו של רבי יצחק. ניזכר בהם: "שאם יאמרו אומות העולם לישראל 'לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים', הם אומרים להם: 'כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נְתָנָהּ להם, וברצונו נטלהּ מהם ונתנהּ לנו'". מה גורם לרבי יצחק לחשוב שהתשובה הזאת תשכנע מישהו? הרי מי שמערער על זכותו של עם ישראל בארץ ישראל, קרוב לוודאי שאינו מאמין באלוהי ישראל. מה יועיל לנו לספר לו על רצונו של אלוהי ישראל?

אנחנו יודעים את התשובה לשאלה זו. צחוק ההיסטוריה הוא שרוב רובם של אלה המערערים כיום על זכות הקיום של ישראל בארצו מאמינים באלוהי ישראל, אלוהי אברהם. הם שייכים למשפחה הגדולה של המונותאיזם האברהמי.

להם, עלינו לומר בנועם: כשמדובר בסכסוך פוליטי, בואו נחפש פתרון פוליטי. בואו נפעל יחד להשיג שלום. אך כשהדברים נוגעים לדת, הבה לא נשכח שבלי היהדות לא היו לא נצרות ולא אסלאם. להבדיל משתי דתות-בת אלו, היהדות מעולם לא ניסתה להכניס תחת כנפיה את העולם כולו, ולא פעלה להקים אימפריה. כל שביקשה הוא ארץ קטנה אחת, שהובטחה לבני ישראל בידי בורא עולם – זה אשר יהודים, נוצרים ומוסלמים מאמינים בו.

לצערנו, רבי יצחק צדק, ורש"י צדק כאשר ציטט אותו בראש פירושו לתורה. זכותו של עם ישראל על ארצו תעורער בידי אנשים המאמינים באותו אל שהיהודים מאמינים בו, ודברו חשוב להם. אל זה קורא לנו היום לכבד את בני האדם, את קדושת החיים ואת צו השלום. ואל זה גם אומר לנו שבעולם שיש בו 82 מדינות נוצריות ו-56 מדינות מוסלמיות, יש מקום גם למדינה יהודית.


[1] הרב זקס כתב דרשה זו בתשרי תשע"א, ספטמבר 2010.


5783 hebrew around the shabbat shulchan ivrit
  1. מה אנחנו יכולים ללמוד מן הידיעה איך ברא אלוהים את העולם?
  2. האם לדעתכם יש הבדל בין היהדות כפי שמקיימים אותה בתפוצות לבין היהדות כפי שמקיימים אותה היהודים החיים בארץ ישראל?
  3. האם לדעתכם מדינת ישראל כיום היא "חברה שהיא ההפך ממצרים העתיקה"?

With thanks to the Schimmel Family for their generous sponsorship of Covenant & Conversation, dedicated in loving memory of Harry (Chaim) Schimmel.

“I have loved the Torah of R’ Chaim Schimmel ever since I first encountered it. It strives to be not just about truth on the surface but also its connection to a deeper truth beneath. Together with Anna, his remarkable wife of 60 years, they built a life dedicated to love of family, community, and Torah. An extraordinary couple who have moved me beyond measure by the example of their lives.” — Rabbi Sacks

More on Bereishit

ראשית הצדק

יש מילים המשנות את העולם. וביניהן, אין מתחרות לשני פסוקים אלה מהפרק הראשון בתורה: וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם…

לקחת אחריות

אם מנהיגות היא הפתרון, מהי הבעיה? תשובתה של התורה על כך חדה וברורה: הבעיה היא כישלונה של האחריות. הפרקים הראשונים בספר בראשית מתמקדים בשני סיפורים.…

בראשיתה של האהבה

בחיבורו “איש האמונה הבודד” הסב הרב י”ד סולובייצ’יק את תשומת ליבנו למציאותם של שני תיאורים מקבילים ושונים של הבריאה, ובריאת האדם בפרט. האחד בפרק א…

בריאה בשלושה שלבים

“וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי… וַיְהִי… וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב”. זו הנוסחה השוזרת את סיפור הבריאה המהפכני ביותר והמשפיע ביותר בתולדות הרוח האנושית. רש”י בפירושו לפסוק הראשון…

אמונתו של אלוהים

בסגנון סיפורִי הדוּר מתארת התורה בפרק הפתיחה שלה איך נגול העולם אל ההוויה, איך נברא העולם באפס-מאמץ בידי כוח יוצר נשגב אחד. שוב ושוב אנו…

אמנות ההקשבה

מה היה טיבו של החטא הראשון בעולם, חטא האכילה מעץ הדעת? מה בעצם היה רע ב”עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע”? האומנם דעת הטוב והרע היא דבר…