עומדים יחד
לקט איגרות לראש השנה
ראש השנה ה’תשס”ב (2010)
מאת הרב לורד יונתן זקס זצ”ל
בפרוס כל שנה חדשה נהג הרב זקס, בהיותו הרב הראשי לקהילות היהודיות בבריטניה, להפיץ בקרבן איגרות קצרות אך מעמיקות. אלו הן תובנות הנשענות על רגעי מפתח בשנה שחלפה, אך עומדות מעל לזמן ומעניקות השראה לשנה הבאה.
השנה, ישראל זקוקה לתפילותינו.
אחד המאפיינים הקבועים של הרוחניות היהודית היא שאנו פונים אל ה' כעם, לא כיחידים המחפשים איש איש את ישועתו. אבותינו ניצלו ממצרים כעם, הם כרתו ברית עם ה' כעם, ומאז ועד היום כעם חיינו את ייעודנו.
אחת בשנה, ביום הכיפורים, הכוהן הגדול היה מבקש סליחה ומחילה לעם כולו. ואף כי אין לנו בית מקדש מזה כמעט אלפיים שנה, עדיין אנו מתוודים ביחד. אנו אומרים "חטאנו", לא "חטאתי". כך גם בתפילות אחרות. כאשר אנחנו מתפללים על אנשים חולים, אנו מבקשים שהסובל יתרפא "עם כל שאר חולי ישראל". כשאנו מנחמים אבלים, אנו מברכים אותם "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". גורלותינו מחוברים להם יחדיו. אסון הפוקד אחד מאיתנו הוא אסוננו כולנו. כמאמר חז"ל, "כל ישראל ערבים זה בזה".
הסמל הנצחי – וכיום זו אף המציאות החיה – של קיום קיבוצי זה הוא ארץ ישראל ומדינת ישראל. בכל ארבעת אלפי השנים שמאז ימי אברהם ושרה ועד היום, זהו המקום היחיד שבו הייתה ליהודים הזדמנות לבנות חברה על פי עקרונותיהם ואמונותיהם, למשול בעצמם, להגן על עצמם ולחיות חיים קולקטיביים.
התשובה היא חלק מעצם מבנהו של עם ישראל. המונח העברי, הבא מן הפועל לשוב דווקא, אינו מקרי. כל הנביאים שחוו או חזו גלות, ראו את שיבתם של היהודים לארצם ככרוכה בשיבתם אל אמונתם. הקשר שלנו לארץ הוא יותר מקשר פוליטי בלבד. הוא חקוק באושיותיה של היהדות כדת, הדת העתיקה ביותר במערב.
מאז יום היוולדה של מדינת ישראל לפני 62 שנה היא נתונה למתקפות. היא לא זכתה לשנה שלמה בלי מלחמה או איומים במלחמה, בלי טרור או איומי טרור. אולם כיום מותקף עצם הלגיטימיות שלה – עצם זכותה להתקיים ולהגן על עצמה. ישראל הפכה להתגלמות היהודי בקרב הגויים, לשעיר לעזאזל בינלאומי, שמודבקים בו, כמו ביהודי בימי הביניים, פשעים דמוניים והאשמות פרועות. קשה שלא לראות זאת כגלגול מחודש של היסטוריה עתיקה ואיומה שעליה אמר העולם לא מזמן "לעולם לא עוד".
ישראל זקוקה לתפילותינו. למדינת ישראל הישגים כבירים. היא הצילה יהודים נרדפים בכל רחבי העולם. היא הפכה את השפה העברית, שפת התנ"ך, ללשון חיה. היא בנתה מרכזי לימוד יהודיים שלא היו כמותם מאז ימי המשנה. כיום אנו יכולים לומר, יחד עם הנביאים, כי "מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם". ישראל, שנולדה שלוש שנים בלבד אחרי שבני ישראל צעדו בגיא צלמוות, מייצגת אישור כביר לחיים.
בימים ובשבועות הבאים, אנא שאו את ישראל בתפילותיכם. אנשיה הם אנשינו. ארצה היא הארץ היחידה שיהודים הכירו כבית במובן שנתן המשורר רוברט פרוסט: "הבית הוא מקום שאם אתה חייב לחזור אליו, תמיד פתוחה בו דלת לקראתך" (כעיבודו העברי של נתן יונתן). יברך ה' ההשנה את עם ישראל בארץ ישראל בביטחון, ברוגע ובשלווה, ויכתוב את כולנו בספר החיים.