לחדש ימינו

מאת הרב לורד יונתן זקס זצ”ל

בפרוס כל שנה חדשה נהג הרב זקס, בהיותו הרב הראשי לקהילות היהודיות בבריטניה, להפיץ בקרבן איגרות קצרות אך מעמיקות. אלו הן תובנות הנשענות על רגעי מפתח בשנה שחלפה, אך עומדות מעל לזמן ומעניקות השראה לשנה הבאה.

עשרת הימים הראשונים בשנה הם ימים של חשבון נפש. אנו מביטים לאחור ושואלים מה עשינו במתנה היקרה ביותר שקיבלנו מאלוהי, מתנת הזמן. אנו עושים זאת איש איש בעצמו, וגם יחד, כקהילה. אנו מבקשים מה' לזכור את הטוב, לסלוח על הרע, ולתת לנו תעצומות נפש להאריך בעתיד את עמודת הטוב. הבה נשאל, באיגרת קהילתית זו: איפה היינו השנה כקהילה?

לפני עשר שנים קראתי ליהדות בריטניה להצטרף ליצירת "עשור של התחדשות יהודית". סיסמתנו הייתה "חדש ימינו כקדם". מילים אלו מופיעות דווקא בסוף הספר העצוב ביותר בתנ"ך, מגילת איכה. הנביא מקונן על חורבן המקדש ועל האסון שנפל על העם. אך הוא חותם בתו של תקווה: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָ[ה], חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם".

בחודשים שבהם שהינו בירושלים איליין ואני, לפני שהתחלתי בתפקידי הנוכחי, המילים הללו הדהדו בראשי בלי הרף. בישראל הרגשתי את נס השיבה של עם ישראל. שלוש שנים בלבד אחרי השואה, עמנו שב אל ארץ ההתחלות שלנו, והתחיל שוב, בקצהו של פער בן אלפיים שנה, את חייו כאומה ריבונית. אך התגשמות הנבואה לא הייתה שלמה. היהודים שבו, אבל לא חידשו ימיהם כקדם. זהו המסר שניסיתי להעביר ליהדות בריטניה.

היענותה של הקהילה הייתה מרהיבה. נוצר הלך רוח אמיתי של התחדשות. עדיין יש הרבה מה לעשות – אבל בתי הספר היהודיים החדשים נבנו בקצב חסר תקדים. החינוך היהודי למבוגרים משגשג, באירועים המושכים קהל אלפים. יש פרץ של יצירה: עיתון יהודי חדש, אתרי אינטרנט, תוכניות רדיו, פעילויות חברתיות ותרבותיות, וצורות חדשות של קירוב. ארגונים חדשים נולדו. בתי כנסת רבים ניסו תפילות מוסברות, מונגשות ו"אלטרנטיביות". מפלס הפעילות של יהדות בריטניה לא היה מעולם כה גבוה, והדבר ראוי לציון מיוחד לנוכח הימצאותה של הקהילה בירידה מספרית, ולנוכח התסיסה החילונית בתרבות הכללית.

אבא אבן קרא פעם ליהודים "העם שאינו יודע לומר 'כן'". הביקורת קולחת מפינו ביתר קלות מן השבח. אבל אין זה ערך יהודי. להפך: נועדנו לראות את הטוב בעולם ולהודות על כך. אני רוצה להודות למאות הקהילות ולאלפי האנשים והנשים שנסכו נעורים חדשים על אמונתנו העתיקה, ולה' שנתן לנו את הכוח לעשות זאת.

התחלנו ועלינו להמשיך. אין זה דבר קטן להיות יהודי. כל אחד מאתנו נושא עמו תקוות של מאה דורות שקדמו לנו, וגם את גורלם של הדורות שטרם נולדו. אנחנו צריכים להיות עבָרה היהודי של יהדות העתיד, והרבה תלוי בדרך שבה נקיים אחריות זו המוטלת עלינו. עלינו לשאול את עצמנו כל הזמן: איך מה שאני עושה (או אנחנו עושים) ישפיע על איכות החיים היהודיים של ילדינו? איך אוכל לעזור לכתוב את דורות העתיד בספר החיים היהודיים?

יברככם ה' – אתכם ואת משפחותיכם ואת עם ישראל – בשלום, בהצלחה ובחיים.