שבבים של תקווה

light fragments sparks of sunlight

ברוכים הבאים לעמוד “שבבים של תקווה”, סדרת ציטוטים יחודית מכתבי הרב לורד יונתן זקס זצ”ל.  בתקופה מאתגרת זו עבור מדינת ישראל והעם היהודי, דברי ההגות של הרב זקס מקרינים אור של תקוה בתקופה חשוכה של חוסר ודאות, ומקנים אמונה בחוסנו הניצחי של עם ישראל.

ציטוטי “שבבים של תקווה” מתורגמים לעברית ומתאימים לשיחה עם תלמידים בפתיחת הבוקר או בתחילתו של שיעור. התוכן המאתגר יעודד תלמידים לשיתוף מחשבות, רגשות וחוויות אישיות בתקופת המלחמה. ניתן להשתמש בחומרי הלמידה בכינוס בית ספרי, בכיתה, או בקבוצות לימוד.  התוכן מתאים לשימוש בכיתות הגבוהות בביה”ס היסודי, על-יסודי ותנועות נוער.

“מַשְׁבֵּר” פירושו בעברית קדומה כיסא המשמש את היולדת. המשבר הוא גם הזדמנות, ויותר מזה: הוא צירי לידה. משהו חדש נולד במשבר. בזכות ההכרה בכך צלח עם ישראל כל משבר, במשך ארבעת אלפים שנה, ומכל אחד מהם אפילו יצא מחוזק.

האמונה איננה ודאות. האמונה היא האומץ לחיות עם אי־ודאות.

תקופות משבר מכריחות אותנו לקבל החלטות קשות אך הכרחיות. היא גורמת לנו לשאול: “מי אני? מה חשוב לי באמת?”. המשבר מטיח אותנו מפני הקרקע אל תחתית התהום, ושם אנחנו מגלים בתוכנו כוחות שלא ידענו שיש לנו ותכלית חיינו מתבהרת לנו. על כן, בפקוד אותנו משבר נאמר לו: “לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי”.

תקופות משבר מכריחות אותנו לקבל החלטות קשות אך הכרחיות. היא גורמת לנו לשאול: “מי אני? מה חשוב לי באמת?”. המשבר מטיח אותנו מפני הקרקע אל תחתית התהום, ושם אנחנו מגלים בתוכנו כוחות שלא ידענו שיש לנו ותכלית חיינו מתבהרת לנו. על כן, בפקוד אותנו משבר נאמר לו: “לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי”.

כולנו, במובן מסוים, ניצולים. להיות יהודי פירושו לשאת את זיכרונות העבר בלי לאבד בגללם את האמונה והתקווה לשלום עולמי.

זה קרה בראשיתה של מלחמת המפרץ בינואר 1991… אולי הפעם היחידה בהיסטוריה שמדינה מותקפת בטילים, ועל אף המתקפה אנשים ממשיכים לבוא אליה, לקבוע בה את ביתם.

ארץ ישראל היא הלב המחייה את העם היהודי. כך היה לאורך 1,900 שנות גלות, באין מדינה יהודית, וכך הוא גם כעת.

באותה תקופה [1967] נוכחתי לדעת שעובדת היותי יהודי איננה פרטית ואישית אלא קולקטיבית והיסטורית. הבנתי שלהיות יהודי פירושו להשתייך למשפחה מורחבת, ואף שרבים מבניה לא מוכרים לי, חשתי מחובר אליהם בעבותות קשרי דם ואחריות משותפת.

עמים רבים זממו להכרית את עַם הברית. כיום שרידי תרבויותיהם מעלים אבק במוזיאונים – ואילו עם ישראל חי וקיים.

תפילותיהם של כל היהודים מכוונות עכשיו, “כאיש אחד בלב אחד”, לשלומו של עם ישראל בארץ ישראל, שלומם של האנשים והארץ הנוסכים בנו גאווה ותעצומות.

הייאוש איננו רגש יהודי. אמרנו ונאמר תמיד: עוד לא אבדה תקוותנו.

היהדות יודעת לשאת עיניה מן ההווה אל הסיפור הגדול… האירועים אינם יד המקרה, אלא הם פרק בסיפור־העלילה המורכב של הברית בין ישראל לאלוהיו. והסיפור הזה מוליך אותנו, באורַח מסתורי אבל בטוח, אל גאולתנו.

תקופות משבר בתולדות עם ישראל מוליכות תמיד לא לייאוש אלא להתחדשות. כך, בהכרח, גם במשבר הזה.

במלחמה מנצחים בכוח הנשק, אך את השלום משיגים בכוח הרעיונות.

יש אנשים שמסתכלים על היהודים מלמעלה. תמיד היו כאלה. ליד אנשים כאלה עלינו ללכת זקופי קומה, כך שכדי לראות את פנינו יצטרכו להביט בנו מלמטה.

בישראל חיים היהודים כקהילת גורל כולם, חילונים מושבעים כחרדים אדוקים, סובלים בשווה ממלחמות ומטרור, ונהנים בשווה משגשוג ומשלום.

זמנים קשים מזכירים לנו את מה שזמנים טובים נוטים להשכיח מאיתנו… לכן דווקא בזמנים קשים עלינו לזרוע את זרעי האושר של עתידנו.

את אשר מבקש הטרור להרוס, נמשיך אנחנו לבנות: קהילה, דמוקרטיה, סובלנות, כבוד לזולת וקדושת החיים.

> DOWNLOAD PDF IN ENGLISH
> DOWNLOAD PDF IN HEBREW
> DOWNLOAD PDF IN SPANISH