אחריות גלובלית
לקט איגרות לראש השנה
ראש השנה ה’תשס”ב (2006)
מאת הרב לורד יונתן זקס זצ”ל
בפרוס כל שנה חדשה נהג הרב זקס, בהיותו הרב הראשי לקהילות היהודיות בבריטניה, להפיץ בקרבן איגרות קצרות אך מעמיקות. אלו הן תובנות הנשענות על רגעי מפתח בשנה שחלפה, אך עומדות מעל לזמן ומעניקות השראה לשנה הבאה.
בראש השנה וביום כיפור אנו אומרים: "ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה". אין גזירה שהיא סופית; אין גורל שהוא נחרץ. חיינו יכולים להשתנות ולהפוך טובים יותר. אנו יכולים להשתנות.
אנו עושים זאת על ידי שינוי מערכות היחסים היסודיות שלנו. התפילה היא מערכת היחסים שלנו עם ה'. התשובה היא מערכת היחסים שלנו עם עצמנו. הצדקה היא מערכת היחסים שלנו עם הזולת. אם אלה ישתנו, נגלה – לא מייד, אך בסופו של דבר – שחיינו קיבלו תחושת משמעות ותכלית שלא הייתה להם קודם לכן.
תשובה היא דבר שאנו מכירים. הדור שלנו הוא דור של בעלי תשובה, אנשים שמצאו את דרכם אל המסורת. רבים כיום מחפשים יותר תוכן יהודי בחייהם. לא תוכן יהודי פחות, ככיוון התנועה זה כמה דורות. לראשונה זה מאות שנים, לעיתים קרובות ילדים הינם דתיים יותר מהוריהם.
גם את הצדקה אנו מבינים. הקהילה היהודית נדיבה במעשי הצדקה שלה לי כל פרופורציה לגודלה. לכן אנו תומכים במגוון רחב יותר של שירותים – בתי ספר, תנועות נוער, מוסדות רווחה, מוסדות חינוך ותרבות – מאשר בכל תקופה קודמת ב-350 שנותיה של יהדות בריטניה. העשרנו את החיים היהודיים והם העשירו אותנו.
אך הצלע האחרונה במשולש, התפילה, עודה בגדר בעיה לרבים. תכופות אומרים לי אנשים שהתפילה בבית הכנסת ארוכה מדי, משעממת, בלתי מובנת. בהמשך השנה, בכוונתי להעניק לקהילה שלנו במתנה סידור חדש עם תרגום ופרשנות חדשה. אבקש אז מכל הקהילות שלנו לקיים פעילויות להעמקת ההבנה שלנו בתפילה. כולנו זקוקים לדרכים למצוא את ה', והתפילה מסייעת לנו להתמקד בחיים בנוכחותו.
התפילה יכולה להיות חוויה טרנספורמטיבית, משַנת חיים. היא עזרה לי בתקופות קשות. נתן שרנסקי סיפר לי כיצד ספר תהילים שנתנה לו אשתו אביטל עזר לו לשרוד בשנות מאסרו בברית המועצות. שמעתי מניצולי שואה כיצד תפילה נתנה להם כוח בימי אופל. מחקרים רפואיים רבים מן השנים האחרונות מראים את ההשפעה החיובית של ביקורים קבועים בבתי תפילה על הבריאות ואפילו על תוחלת החיים.
המשורר בן המאה ה-11 רבי יהודה הלוי אמר שתפילה היא לנפש מה שמזון הוא לגוף. אם תחסכו מהגוף מזון, הוא ייחלש. אם תחסכו מהנפש תפילה, היא תקמול. התפילה היא חיבור הבלוטות' שלנו לאנרגיה האלוהית היוצרת, המצויה בלב ההוויה. להתפלל פירושו לגלות שיש סיבה להימצאותנו כאן. שקיומנו אינו בבחינת תאונה. שהיקום אינו חירש לתקוותינו ולפחדינו. כאשר אנו מדברים ממעמקי נשמתנו, הדברים שאנו אומרים נשמעים וזוכים לתשומת לב. "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".
בזמנים קשים, מתוחים וחסרי ודאות אלה, אנו זקוקים לכוח שמגיע מן התפילה. היא חיזקה את אבותינו במצוקות שהן מן הקשות שידע עַם מן העמים – והיא תחזק ותקיים אף אותנו. ייתן ה' לנו בשנה הנכנסת את האומץ והביטחון להתפלל מן הלב, ואת החוכמה וההבנה להתפלל מן השכל. ישמע נא את תפילותינו ויכתוב אותנו, את משפחותינו ואת עמֵנו בספר החיים.