תחילה, בפרשת יתרו, באו העקרונות הכלליים, עשרת הדיברות. עכשיו, בפרשת משפטים, באים הפרטים. הנה כך הם מתחילים: “כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם… וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד, ‘אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי’, וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים. וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם”. שמות…
פרשת יתרו מתעדת רגע מהפכני שבו אלוהים, בורא שמיים וארץ, נקשר בהסכם מחייב-הדדית עם אומה, בני ישראל – הסכם שאנו קוראים לו ברית. אין זו הברית הראשונה בתורה. אלוהים כבר כרת ברית עם נוח, ודרכו עם האנושות כולו. הוא כרת ברית נוספת עם אברהם, שמילת העורלה שימשה בה אות. אבל הבריתות ההן לא היו הדדיות לגמרי. שכן אלוהים לא ביקש…
יוֹבִּיק, או “התנועה להונגריה טובה יותר”, היא מפלגה הונגרית לאומנית קיצונית, שתוארה כפשיסטית, ניאו-נאצית, גזענית ואנטישמית. היא האשימה את היהודים שהם חלק מ”קנוניה של אינטרסים כלכליים מערביים” המנסה לשלוט בעולם: העלילה שכבר עשתה לה כנפיים ב”פרוטוקולים של זקני ציון”, אותו זיוף שפוברק בשלוחת המשטרה החשאית של הצאר הרוסי בפריז בשלהי המאה ה-19 ושנחשף ככזה בעיתון ‘טיימס’ ב-1921.[i] בין היתר ביקשה…
מעבר מתעתע מתחולל בפרשתנו. עד עכשיו הוליכה אותנו לאורך ספר שמות דרמה סיפורית סוחפת: עבדות בני ישראל, התעוררות התקווה לחירות, עשר המכות, סרבנותו של פרעה, הבריחה למדבר, קריעת ים סוף, המסע להר סיני והברית הגדולה עם אלוהים. והנה לפתע אנו מוצאים את עצמנו קוראים בסוגה ספרותית אחרת לגמרי: קובץ חוקים המכסה מגוון מבלבל של נושאים, מדיני נזיקין, דרך דיני שמירה…
צירוף המילים “נעשה ונשמע” המופיע לקראת סוף פרשתנו הוא מן הנודעים ביהדות. אבותינו אמרוהו בקבלם את הברית בסיני. הם נמצאו אז ברוממות רוח עילאית, בקוטב הנגדי להוויית התלונה, החטא, המרי וקשי-העורף הממלאת את סיפורי נדודיהם במדבר. מדרש חז”ל אומר שאלוהים “כפה הר כגיגית” על בני ישראל כדי לחלץ מהם הסכמה לקבל את התורה.[i] אבל הפסוקים כפשוטם נקראים אחרת; בני ישראל…
יש מצוות המזנקות מן הדף אל עינינו מתוקף עוצמתן המוסרית. כאלו הן המצוות החברתיות בפרשת משפטים. בין הדינים המורכבים הקשורים ליחס לעבדים, לנזיקין בגוף וברכוש, מצווה אחת מתבלטת במיוחד – בשל החזרתיות שלה (היא מופיעה בפרשתנו פעמיים) ובשל המחשבה ההיסטורית-פסיכולוגית שמאחוריה: וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. שמות כב, כ וְגֵר לֹא תִלְחָץ; וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת…
ויליאם אורי, מייסד התוכנית ללימודי משא ומתן בהארוורד, מספר באחד מספריו סיפור מופלא.[i] אמריקני צעיר, שגר ביפן כדי ללמוד שם אייקידו, ישב יום אחד אחר הצהריים ברכבת בפרברי טוקיו. הקרון היה ריק למחצה. היו שם כמה אימהות עם ילדיהן וכמה פנסיונרים שיצאו לקניות. באחת התחנות הדלתות נפתחו, ואל תוך הקרון נכנס שיכור מתנודד: מלוכלך, צועק ותוקפני. הוא החל ליידות ביושבי…
אחד הביטויים המפורסמים ביותר בתורה נטבע בפרשתנו. רבים מאפיינים בו את אמונת ישראל בכללותה. יש בו שתי מילים: “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”. שמות כד, ז מה פשרן, ומדוע הן חשובות כל כך? נתבונן בשני פירושים ידועים שניתנו לביטוי הזה, האחד עתיק והשני מאוחר יחסית. הראשון מופיע בגמרא.[i] על פיו, האמירה “נעשה ונשמע” ממחישה את התלהבותם של בני ישראל ואת נכונותם המוחלטת לבוא…