יש וכתוּבים מדוֹרות רחוקים פונים אלינו-אנו, בזמננו ובמקומנו, בישירות רבה מזו שפָּנו בה אל קוראיהם בזמנם. דוגמה מובהקת לכך היא פירושו של רש”י לפסוק הראשון בתורה, למילים “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים”. הבה נטה לו אוזן בשלמותו: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ”הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם” (שמות יב, ב), שהיא מצוָה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית?…
יש מילים המשנות את העולם. וביניהן, אין מתחרות לשני פסוקים אלה מהפרק הראשון בתורה: וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. בראשית א, כו-כז זהו אולי הרעיון המהפכני ביותר בכל תולדות המחשבה המוסרית והפוליטית. הוא…
אם מנהיגות היא הפתרון, מהי הבעיה? תשובתה של התורה על כך חדה וברורה: הבעיה היא כישלונה של האחריות. הפרקים הראשונים בספר בראשית מתמקדים בשני סיפורים. הראשון הוא אדם וחוה, והשני – קין והבל. שני הסיפורים הללו עניינם סוג מסוים של כישלון. תחילה, סיפורם של אדם וחוה. הם חטאו, כפי שכולנו יודעים. הם מסתתרים בושים ונכלמים, אך מגלים מיד שאין מסתור…
בחיבורו “איש האמונה הבודד” הסב הרב י”ד סולובייצ’יק את תשומת ליבנו למציאותם של שני תיאורים מקבילים ושונים של הבריאה, ובריאת האדם בפרט. האחד בפרק א של ספר בראשית, השני בפרקים ב-ג. ההבדלים ביניהם מהותיים. בסיפור הראשון בורא עולם מכונה “אלוהים”, ובשני “ה’ אלוהים”. בסיפור הראשון, האיש והאישה נבראו יחד, “זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם” – ואילו בשני, תחילה נברא האיש ורק…
“וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי… וַיְהִי… וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב”. זו הנוסחה השוזרת את סיפור הבריאה המהפכני ביותר והמשפיע ביותר בתולדות הרוח האנושית. רש”י בפירושו לפסוק הראשון בתורה מצטט את שאלתו של ר’ יצחק למה התורה מתחילה בסיפור הבריאה. התורה היא ספר של מצוות, המצוות שניתנו לבני ישראל וליכדו אותם כאומה, וראוי אפוא לכאורה שהיא תתחיל במצווה הראשונה שניתנה להם, המופיעה רק…
בסגנון סיפורִי הדוּר מתארת התורה בפרק הפתיחה שלה איך נגול העולם אל ההוויה, איך נברא העולם באפס-מאמץ בידי כוח יוצר נשגב אחד. שוב ושוב אנו קוראים – “ויאמר אלוהים יהי… ויהי… וירא אלוהים כי טוב” – עד שאנו מגיעים אל בריאת האדם. כאן, לפתע פתאום, משתנה נימת הסיפור: וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים, “נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה…
מה היה טיבו של החטא הראשון בעולם, חטא האכילה מעץ הדעת? מה בעצם היה רע ב”עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע”? האומנם דעת הטוב והרע היא דבר אסור? האם זוהי דעת שהקונה אותה חוטא? כלום אין תפארתו וייחודו של האדם בידיעת ההבדל בין טוב לרע? כלום אין היא מן הנעלות שבכל הידיעות? הרי אלוהים ודאי רוצה שבני האדם יכירו בין טוב לרע!…