…הָרְשָׁעִים'” (שמות ט, כז). אבל כשוך המכה הוא שינה את דעתו: “וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת – וַיֹּסֶף לַחֲטֹא, וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו” (שם, לד). כך נגמרת פרשת וארא. בפתח פרשת בוא באים משה ואהרן אל פרעה להזהיר אותו מפני מכה נוספת, שעלולה להיות הרסנית – מכת הארבה, אשר לדבריהם יאכל “אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד…
…Vanessa K. Bohns, and Francesca Gino, “Good Lamps Are the Best Police: Darkness Increases Dishonesty and Self-Interested Behavior”, Psychological Science 21 (2009), pp. 311–314. [2] פסקה זו, והבאות אחריה, מבוססות על Ara Norenzayan, Big Gods: How religion transformed cooperation and conflict, Princeton University Press, 2013, 13-54. [3] שם, עמ’ 19. [4] Voltaire, Political Writings, ed. David Williams, Cambridge, NY: Cambridge…
…נפש של כנסייה”, היחידה בָּעולם “המיוסדת על אמונה”[2] (האנטישמיות של צ’סטרטון גרמה לו שלא להכיר במקורה האמיתי של הפילוסופיה המדינית האמריקנית, הלא הוא התנ”ך). ההיסטוריה של הגדת הסיפורים כחלק מהותי מהחינוך המוסרי מתחילה בפרשת השבוע שלנו. אין זה מובן מאליו כלל שבתוך סערת החיפזון של היציאה הדרמטית ממצרים משה מוצא שלוש פעמים זמן לדבר על העתיד ועל חובת ההורים לחנך…
…טען שכל בני האדם נבראו שווים. “תנו לי נקודת משען”, אמר ארכימדס, “ואזיז את העולם כולו”. אנשים אלה הזיזו את העולם – וגם אנו, כולנו, יכולים לעשות זאת.[iv] המילים והלחן של היהדות – אלו כאלו נכתבים בידי מנהיגות בעלת חזון. “בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם”, נאמר בספר משלֵי (כט, יח). חזונותיהם של נביאי ישראל היו תמיד חזונות לטווח רחוק. ה’ אמר…
…(שמות יב, כה-כז). וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: “בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם” (יג, ח). וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר, “מַה זֹּאת?” וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, “בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים” (יג, יד). בני ישראל עוד לא יצאו ממצרים, וכבר מורה להם משה איך לספר את סיפור יציאת מצרים. זוהי תופעה יוצאת מגדר הרגיל. מדוע כבר עכשיו?…
…יִשָּׁפֵךְ” (בראשית ט, ו). זוהי תפיסת הגמול, מידה כנגד מידה: כאשר עשית כן ייעשה לך. מדוע דווקא דם וצפרדע? כי היאור והמיילדות (שסמלן במצרים הוא כאמור צפרדע) עמדו במוקד גזרות הרצח של פרעה נגד התינוקות העברים. “כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ”, ציווה פרעה (שמות א, כב); ועל המיילדות פקד: “בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם: אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ…
…שאין בה שאלה מצד הבן: (4) “וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם”. שמות יג, ח ארבעת הקטעים הללו התפרסמו במיוחד על שום הופעתם המרוכזת בהגדה של פסח. הם מיוחסים, בהתאמה, לארבעה בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. חז”ל הסיקו מצירופם של הארבעה כי (א) ילדים אמורים לשאול שאלות; (ב) סיפור הפסח צריך להיבנות…
…רגשית ומילדים כועסים ומסוכסכים. האמונה מתחילה במשפחה. התקווה נולדת בבית. [i] Bruce Feiler, The Secrets of Happy Families, New York, William Morrow, 2013. [ii] שם, עמ’ 274. פיילר איננו מספק מראה-מקום, אך ראו Bohanek, Jennifer G., Kelly A. Marin, Robyn Fivush, and Marshall P. Duke, “Family Narrative Interaction and Children’s Sense of Self”, Family Process 45.1 (2006): 39–54. [iii] Miller,…