פרשת תצווה ידועה בכך שמשה רבנו אינו מוזכר בה. אין זה עניין סגנוני או מקרי: משה לא רק שאינו נזכר בה בשמו, אלא הוא אינו עומד במוקד שלה. היא מתמקדת באחיו אהרן ובתפקיד שהוא נועד למלא ולגלם, תפקיד הכוהן הגדול. רבים הם הניסיונות להסביר מדוע נמסר התפקיד לאהרן ולא למשה. ההשערה המתבקשת מכולן היא שזה היה עונש למשה על כך…
בפרשת תצווה נכנסת לראשונה ליהדות תורת הכוהנים: עולמו ותודעתו של הכוהן. עד מהרה נעשה יסוד זה לממד מרכזי ביהדות. הוא המאפיין את החומש הבא, ויקרא. אך עד לפרשתנו, נוכחותה של הכהונה הייתה שולית. אנו פוגשים בפרשה זו לראשונה את הרעיון של אליטה משפחתית בתוך עם ישראל, אהרן וצאצאיו הזכרים, אליטה שתפקידה לשרת במשכן. לראשונה מדברת התורה על בגדי שרד, הבגדים…
תיאוריהם המפורטים של “בִגְדֵי קֹדֶשׁ” שהכוהנים והכוהן הגדול לבשו “לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת”, המופיעים בפרשתנו, אינם מתיישבים במבט ראשון עם רוח היהדות. הבגדים נועדו להיראות. להרשים את העין. אבל היהדות היא דת של האוזן הרבה יותר מכפי שהיא דת של העין. היא מעדיפה את השמיעה על פני הראייה. הפועל “לשמוע”, שמובנו הוא האזנה אך גם הישמעות והבנה, מושל בכיפה. בפרט בספר דברים,…
יש אנשים שחייהם הם שיעור לכולם. כאלה היו חייו של הנרי קנובּל ז”ל. הוא נולד בווינה ב-1932. אביו הגיע לשם בשנות העשרים מפולין. הוא עזב את פולין בגלל האנטישמיות שגאתה שם בעשור ההוא, אך כמו יעקב שברח מעשו אל לבן גם הוא גילה כי ברח מהפח אל הפחת. אחרי האנשלוס, סיפוח אוסטריה בידי גרמניה באביב 1938, ואחרי ליל הבדולח בסתיו…
מפרשת שמות עד סוף התורה, בכל הפרשיות שבחומשים שמות, ויקרא, במדבר ודברים, מופיע שמו של משה. רק מפרשה אחת הוא נעדר: פרשתנו, פרשת תצווה. משה הגיבור, המנהיג, המשחרר, המחוקק, עובר לפרשה אחת מן הבמה אל מאחורי הקלעים. הזרקור עובר אל אחיו אהרן, שבדרך כלל הוא זה הנמצא ברקע. לכאורה, עניין טכני: כמעט כל הפרשה כולה מוקדשת לתפקיד שמשה לא מילא:…
בטהובן קם בכל יום עם שחר והכין לעצמו קפה. הוא הקפיד מאוד בטקס: בכל כוס צריכים היו להיות שישים פולים בדיוק, והוא ספר אותם בכל פעם. או-אז היה מתיישב אצל שולחנו ומחבר מוזיקה עד שתיים או שלוש אחר הצהריים. אחר כך היה יוצא להליכה ארוכה, ואיתו עיפרון וכמה גיליונות תווים כדי להעלות על הכתב כל רעיון שיעלה במוחו בדרך. מדי…