אנו מתחילים לקרוא בפרשת תרומה, ומרגישים מייד את התפנית. מהדרמה הסוערת של ספר שמות, עם כל האותות והמופתים והמסות הגדולות – אל הסיפור הארוך והמפורט על בניית המשכן, הלוא הוא המקדש הנייד שהם עתידים לשאת עימם במדבר. חלק זה בתורה משווע להסבר. תחילה הולם בנו עצם האורך של סיפור המשכּן: שליש מסֵפר שמות, כמעט חמש פרשות – תרומה, תצווה, מחצית…
המשכן היה בית עבודת-ה’ הראשון של עם ישראל, הבית הראשון שהם בנו לאלוהים. הרעיון לבנות בית לה’ עשוי להישמע נשגב – אך עשוי גם להישמע פרדוקסלי, אם לא גרוע מכך. איך אפשר לבנות בית לאלוהים? הרי מלוא כל הארץ כבודו, וכל העולם מקומו; איך יכיל אותו בית? שלמה המלך תהה על כך כאשר חנך בית-אלוהים אחר, גדול בהרבה, בית המקדש…
יש ביהדות כלל חשוב, שהוא מקור לתקווה וגם אחד העקרונות המארגנים של התורה: “אין הקב”ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה”. מגילה יג ע”ב דברים רעים אומנם עלולים לקרות, אבל ה’ כבר נתן לנו את התרופה להם, ואנו רק צריכים לדעת היכן לחפש אותה. כך היה למשל בסדרת אירועים המסופרים בפרשת חוקת: מות מרים, מות אהרן,…
וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, “דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה; מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי”. שמות כה, א-ב פרשתנו היא נקודת מפנה ביחסים בין ישראל לה’. במבט ראשון, החידוש הוא התוצר: המשכן, ביתה הנודד של השכינה במסעות ישראל במדבר. אך אפשר לטעון כי אפילו יותר מהתוצר, החידוש הוא בתהליך; תהליך המתמצה במילה שנתנה לפרשתנו…
הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי ערך סדרת ניסויים על התופעה המוכרת כ”אפקט איקאה”: החיבה היתרה שאנו רוחשים לדברים שהם מעשה ידינו. שמה בא לה כמובן מרשת החנויות לריהוט בהרכבה עצמית. בשביל בעלי שתי ידיים שמאליות כמוני, הרכבה של חלקי רהיט דומה להרכבת פאזל ענק שחלק מהחלקים חסרים בו ואחרים נמצאים במקום הלא נכון. אבל בסופה של מלאכה, גם אם מדובר בהרכבה…
מעתה ועד סוף ספר שמות תתאר התורה בפרטנות דקדקנית ובאריכות מרובה את בניית המשכן, בית עבודת-ה’ המשותף הראשון של עם ישראל. כל חלק במבנה, קרשים ויריעות ואדנים, וכל כלי וכלי המיועד להינתן בתוכו, זוכה להנחיות מפורטות לגבי צורתו, ממדיו ואופן עשייתו. הנה כמה פסוקים לדוגמה: וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי, כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה…