אני אוהב לומר בחצי-צחוק – אבל רק חצי – שההוכחה לכך שמשה היה גדול הנביאים היא שכאשר ה’ ביקש ממנו להנהיג את עם ישראל, הוא סירב ארבע פעמים: מי אנוכי? הן לא יאמינו בי. לא איש דברים אנוכי. שלח נא ביד תשלח. דומה כי משה – בחוש נבואי – ידע בדיוק מבהיל לְמה הוא מכניס את עצמו. איכשהו, הוא הרגיש…
…דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיְהוּ מַנְהִיגוֹת אֶת בְּנֵיהֶן לַתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵיסָרִין, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁבָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם, לֹא צִוִּיתִי אֶלָּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאַחַר כָּךְ נִצְטַוֵּית חַוָּה וְעָבְרָה וְקִלְקְלָה אֶת הָעוֹלָם, עַכְשָׁיו אִם אֵינִי קוֹרֵא לַנָּשִׁים תְּחִלָּה, הֵן מְבַטְּלוֹת אֶת הַתּוֹרָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב. Shemot Rabbah 28:2 (2) Another explanation: why were the women first? Since…
פרקי הפתיחה של ספר שמות מטילים אותנו אל נהר עלילתי גועש. כמעט בחטף הופכים בני ישראל ממיעוט מוגן לעבדים. משה מתגלגל מנסיך מצרי לרועה מדייני, ואז, במפגש משנה-היסטוריה בסנה הבוער, נעשה למנהיגם של בני ישראל. אבל דווקא אפיזודה קטנה בפרשה, הנתפסת תדיר כצדדית, ראויה להיחשב נקודת מפנה בתולדות האנושות. גיבורותיה הן שתי נשים מַרשימות, שפרה ופועה. איננו יודעים מי הן…
אפשר לתת לפרשת השבוע שלנו את הכותרת “לידתו של מנהיג”. אנו מתבוננים במשה, שאומץ בידי בת פרעה, הגדל כנסיך מצרי. אנו רואים אותו כאיש צעיר העומד לראשונה על המשמעות של זהותו האמיתית. הוא בן לעם משועבד ומיוסר, והוא יודע זאת: “וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו”. שמות ב, יא הוא מתערב: הוא…
משהו מן הטלטלה הרעיונית שבאה לעולם בסיפור יציאת מצרים בא לידי ביטוי בשגיאת תרגום עקבית של שלוש מילות המפתח שבהן הזדהה ה’ בפני משה בסנה הבוער. תחילה אמר “אָנֹכִי אֱ-לֹהֵי אָבִיךָ, אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אֱ-לֹהֵי יִצְחָק וֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב” (שמות ג, ו). אבל אז, מששמע משה איזו שליחות מטיל עליו ה’, שאל את ה’ “הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם…
היא אחת הגיבורות המפתיעות ביותר בתנ”ך. בלעדיה, משה אולי לא היה חי. כל סיפור יציאת מצרים היה אחר. אך היא לא הייתה מבנות ישראל. לא היה לה שום דבר להרוויח מהמעשה האמיץ שלה, והיא הייתה עלולה להפסיד בגללו הכול. ובכל זאת דומה שלא היה לה שום ספק, שלא ניקרה בה שום חרטה, שלא ריפה אותה כל היסוס. אם פרעה הוא…
המתקפה על חופש הביטוי במערב, בייחוד בקמפוסים האוניברסיטאיים, מדאיגה אותי יותר ויותר .[i] חופש הביטוי מוגבל בשם “המרחב הבטוח”, כלומר מרחב המגן על אדם מפני שמיעת דעות המצערות אותו, בשם הדרישה ל”אזהרות טריגר”[ii] ובשם המלחמה נגד “מיקרו-אגרסיות”, כלומר נגד כל אמירה שמישהו עלול לחוות אותה כמעליבה גם אם לא הייתה בה שום כוונה כזו. הדברים הרחיקו לכת כל כך, שבתחילת…
השאלה השנייה שמשה שאל את ה’ בסנה הייתה השאלה ‘מי אתה’: “הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם, ‘אֱ-לֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם’; וְאָמְרוּ לִי, ‘מַה שְּׁמוֹ?’ – מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?”. שמות ג, יג תשובתו של ה’, “אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה” (שם, יד), היא בעלת חשיבות תיאולוגית רבה, וראויה לדיון נרחב בפני עצמה; תוכלו למצוא דיון כזה בפרק השלישי בספרי ‘השותפות…