סיפורם הטרגי של נדב ואביהוא בני אהרן מסופר בפרשתנו. יום חנוכת המשכן, יום שחכמינו אמרו עליו שה’ שמח בו כמו ששמח בבריאת העולם – היה ליום של אסון במות השניים: וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה’ אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה’ וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי…
הטלטלה אדירה. זה כמה שבועות, וכמה וכמה פרקים – המבוא הארוך ביותר בתורה – שאנו קוראים על ההכנות לָרגע שהקב”ה ישרה את שכינתו בקרב העם. חמש פרשיות (תרומה, תצווה, כי תישא, ויקהל ופקודי) גוללות את ההוראות לבניית המשכן. עוד שתיים (ויקרא וצו) מפרטות את הקורבנות והמנחות שיוקרבו שם. במשך שבעה ימים התקדשו הכוהנים (אהרן ובניו) לקראת כניסתם לתפקיד. עכשיו הכול…
סיפורם של נדב ואביהוא, שני בניו הגדולים של אהרן שמתו ביום חנוכת המשכן, הוא מן הטרגיים שבכל סיפורי התורה. התורה מזכירה אותו בארבע הזדמנויות שונות, לא פחות. יום שנועד להיות חג לאומי נעשה ליום של יגון נורא. מפיו של אהרן, האב השכול, נעתקו המילים. אבל ירד על המחנה ועל העם. ה’ אמר קודם לכן למשה כי שכינתו בקרב העם מסוכנת…
יום גדול עמד בפתח. המשכן, בית עבודת-ה’ הראשון, הושלם. כל ההכנות נעשו. משה חנך אותו לאורך שבעה ימים. ועתה הגיע היום השמיני, ראש חודש ניסן. הכוהנים ובראשם אהרן היו מוכנים להתחיל בעבודתם. אך אז אירע האסון. נדב ואביהוא, שני בני אהרן, העלו “אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם” ה’. אש יצאה מִלִּפְנֵי ה’ והם מתו. בפסוקים הבאים מתוארות שתי שיחות…
האם הרגשתם פעם שאינכם מתאימים למשימה שהוטלה עליכם או לעבודה שקיבלתם? האם אתם מרגישים לפעמים שאנשים אחרים מעריכים את יכולותיכם יתר על המידה? האם היה רגע שהרגשתם כאילו אתם זייפנים, רמאים, ויגיע היום שתיחשפו ברבים כבני האדם החלשים, הפגומים והשבריריים שאתם יודעים בסתר לבבכם שהנכם? אם כן, על פי רש”י לפרשתנו אתם בחברה טובה מאוד. המשכן הושלם. במשך שבעה ימים…
זה שבעה ימים שמשה מקדש את אהרן ואת בניו לכהונה. עכשיו, בראש חודש ניסן, הגיע זמנו של אהרן להתחיל בעבודתו, לכהן בקודש לפני האלוהים: וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן: קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה’. ויקרא ט, א-ב מהי משמעותו של “היום השמיני”, הביטוי שנתן לפרשת השבוע…
ארכיאולוגיה של מילים היא לפעמים מרתקת כמו ארכיאולוגיה של תִלִּים. קחו את המילה האנגלית המציינת התלהבות, enthusiasm. כיום היא נתפסת כמילה חיובית. מילון אחד מגדיר אותה כ”הרגשה של משיכה נמרצת לעניין או פעילות מסוימים ולהיטות להיות מעורבים בהם”. למתלהב יש תשוקה, היקסמות והתרגשות, וההתלהבות מידבקת. מורים ומנהיגים מוצלחים יודעים להדביק אחרים בהתלהבותם. אנשים הולכים אחר אנשים בעלי להט. אם אתם…