פרשת נשא נראית במבט ראשון כאוסף הטרוגני של עניינים שאין ביניהם שום קשר. תחילה היא עוסקת במשפחות הלויים לבית גרשון ולבית מררי ובתפקידי נשיאת המשכן וכליו שהוטלו עליהם במסעות בני ישראל. אחר כך באים שני דינים קצרים שעניינם הרחקת טמאים מהמחנה ומעילה. אחריהם – פרשת סוטה, ההליך של בירור האמת בדבר אישה שבעלה חושד שנָאֲפה תחתיו. אחרי כן באים דיני…
הנזיר הוא מי שמקבל על עצמו דינים מיוחדים של קדושה ושל פרישות האמורים בפרשתנו: לא לשתות יין ושאר משקאות משכרים (ולא לאכול ענבים ומה שעשוי מהם), לא להסתפר, ולא להיטמא טומאת מת (במדבר ו, א-כא). בדרך כלל, הנזירות נמשכת תקופה קצובה; האורך הסטנדרטי הוא שלושים יום. היו לכך חריגים, הידועים בהם שמואל ושמשון, שבגלל הנסיבות הפלאיות של הולדתם הוקדשו בהיותם…
מכל הרעיונות המהפכניים בתורה, רק מעטים הם מהפכניים יותר מתפיסת המנהיגות שלה. החברוֹת בעולם העתיק היו היררכיות. ההמונים היו עניים, טרף לרעב ולמחלות. בדרך כלל היו אנאלפביתים. השליטים ניצלו אותם כאמצעי להשגת כוח ועושר, ולא נהגו בהם כבבני אדם עם זכויות משלהם – רעיון שנולד רק במאה השבע-עשרה. לדידם של השליטים, המון העם היה מאגר כוח אדם לעבודות כפייה שנועדו…
הפועל נשא, שפרשתנו נושאת את שמו, הוא בעל מגוון משמעויות רחב במיוחד. בין היתר פירושו להרים, לסחוב ולסלוח. אבל אצלנו, ובעוד פרשיות המתרחשות בשנות הנדודים במדבר, הוא מצטרף למושא “ראש”, ויחד הם יוצרים את הצירוף “לשאת ראש” שפירושו לִמְנות. צורת התבטאות זו אינה מובנת מאליה, שכן לעברית המקראית יש די פעלים שזה מובנם: למנות, לספור, לפקוד ולחשוב. למה לא השתמשה…
מאה שבעים ושישה פסוקיה של פרשת נשא מקנים לה את תואר הפרשה הארוכה ביותר. אבל קטע קצר אחד המשובץ באמצעה, ובו מילים מעטות מאוד, הוא כנראה הקטע הבולט והמשפיע בה, והוא בוודאי מן הקטעים המוכרים ביותר בתורה, מוכר כמעט לכל יהודי. זוהי כמובן פרשיית ברכת כוהנים: וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת…