הארכיטקטורה של הקדושה

מכאן ועד סוף ספר שמות התורה מגוללת באריכות ובפרטנות קפדנית את בניית המשכן – בית עבודת-ה' הראשון של עם ישראל. הנחיות מדויקות ניתנות לגבי כל פריט – המשכן עצמו, היריעות והקלעים, כלי הקודש ששימשו בו – ובכלל זה על ממדיהם. כך למשל:

אֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי, כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם. אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת... וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם. אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת... וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.

שמות כו, א-טז

וכן הלאה. מדוע אנו צריכים לדעת מה היה גודלו של המשכן? הוא לא נועד להתקיים לעד. השימוש העיקרי בו היה בשנות המדבר. סופו שהחליף אותו המקדש, מבנה גדול ומפואר בהרבה. מהי אם כן המשמעות הנצחית של ממדי אותו מבנה צנוע ונייד? ואם לחדד את השאלה ולהחריפה: האם עצם הרעיון בדבר גודל מסוים לבית לשכינת האל אינו עלול להטעות? אל נשגב אינו מוכל במרחב. כמאמר שלמה המלך:

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱ-לֹהִים עַל הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.

מל"א ח, כז

ישעיהו הנביא ביטא רעיון זה בשם ה' עצמו:

כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי? וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי?

ישעיהו סו, א

שום מרחב פיזי לא יהיה גדול דיו לשכן בו את ה'. מצד שני, שום מרחב פיזי לא יהיה קטן מדי. כמאמרו המפליא של מדרש חז"ל:

בשעה שאמר הקב"ה למשה "עשה לי משכן" התחיל מתמיה ואומר, "כבודו של הקב"ה מלא עליונים ותחתונים, והוא אומר עשה לי משכן?"... אמר הקב"ה, "לא כשם שאתה סבור כך אני סבור, אלא עשרים קרש בצפון ועשרים בדרום ושמונה במערב; ולא עוד אלא שארד ואצמצם שכינתי בתוך אמה על אמה" (שמות רבה לד, א).

מה אכפת לנו, אם כן, אם המשכן היה קטן או גדול? כך או כך הוא היה סמל ומוקד לשכינה השורה בכל מקום שבו פותחים בני אדם את ליבם אל האלוהים. הממדים אינם חשובים.

נתקלתי לפני כמה שנים בתשובה לכך, בעקיפין ובמפתיע. באתי לאוניברסיטת קיימברידג' כדי להשתתף ברב-שיח על דת ומדע. כשהמושב נגמר ניגש אליי איש שקט וצנוע ואמר, "כתבתי ספר שאולי יעניין אותך. אשלח לך אותו". באותה עת לא ידעתי מיהו.

הספר הגיע כעבור שבוע. הוא נקרא "רק שישה מספרים: כוחות העומק המעצבים את היקום". לתדהמתי גיליתי שהמחבר הוא סר מרטין ריס (כעת הברון ריס), האסטרונום המלכותי, לימים נשיא החברה המלכותית למדעים, הגוף המדעי המפורסם והעתיק בעולם, וראש קולג' טריניטי שבקיימברידג'. בשנת 2011 הוא זכה בפרס טמפלטון. הבנתי בדיעבד שדיברתי עם המדען הבכיר ביותר בבריטניה.

ספרו היה מרתק. הוא הסביר שיש שישה קבועים מתמטיים הקובעים את צורתו הפיזית של היקום. אם אפילו אחד מהם בלבד היה שונה, ואפילו שונה בקמצוץ, היקום לא היה קיים, או לכל הפחות לא היו בו חיים. לו כוח הכבידה, למשל, היה שונה בקורטוב ממה שהוא, היקום היה מתרחב או קורס אל תוכו ולא היו נוצרים כוכבים וכוכבי לכת. לו היה קצב התהליכים הגרעיניים נמוך מעט יותר, היקום היה מורכב רק ממימן; לא היו נוצרים חיים. לו היה גבוה מעט יותר, הייתה מתרחשת אבולוציה כוכבית מהירה ודעיכה שלא הייתה משאירה לחיים זמן להתפתח. הסיכוי ששני הקבועים הללו יהיו דווקא כפי שהם הוא אפסי.

המפרשים, ובייחוד נחמה ליבוביץ' ז"ל, הראו שהמינוח שהתורה משתמשת בו לגבי בניית המשכן הוא זה ששימש אותה לתיאור בריאת העולם. המשכן היה בעצם יקום בזעיר אנפין, תזכורת סמלית לעולם שאלוהים ברא. השראת שכינתו במשכן, אין פירושה שהוא נמצא כאן ולא שם, במקום הזה ולא במקום ההוא. המשכן היה מבנה מעשה ידי אדם המשקף את היקום שברא האל וממקד אליו את תשומת הלב. הוא פעל במרחב כפי שהשבת פועלת בזמן: תזכורת לבריאה.

ממדי היקום נשענים על דיוק כמותי. לו היו שונים שוני זעיר, היקום עצמו או החיים בו לא היו קיימים. רק עכשיו מתחילים המדענים להבין כמה עדין הכוונון ביקום, ולדורות העתיד הידע הזה ייראה בסיסי. אנחנו עומדים על סף  זינוק קוונטי בהבנת מלוא עומקן של המילים "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהילים קד, כד). פירוש המילה "חוכמה" כאן, כמו גם במופעיה הרבים בפרקי בניית המשכן, הוא מלאכת מחשבת מדויקת.[1]

דגש דומה על מידות מדויקות יש במקום נוסף בתורה – הלוא הוא עניין תיבת נוח:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר. קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה. וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה.

בראשית ו, יד-טז

הטעם דומה לזה שנתנו בעניין המשכן. תיבת נוח סימלה את העולם בסדר שיצר לו האלוהים, סדר שבני אדם הרסו באלימות ובחמס. אלוהים עמד להשחית עולם זה ולהשאיר רק את נוח, את התיבה ואת מה שהיה בה כשריד סמלי לסדר ההוא, שישמש לאלוהים תשתית להקמת סדר חדש.

הדיוק חשוב. הסדר חשוב. הזזה של "אותיות" בודדות מתוך 3.1 המיליארדים שיש בגנום האנושי יכול ליצור מצב תורשתי הרסני. "אפקט הפרפר" המפורסם – נפנוף כנפיים של פרפר במקום אחד עלול לגלגל סערה במקום אחר, אלפי קילומטרים משם – מזכיר לנו שלמעשים קטנים יכולות להיות השלכות גדולות. זה המסר שהמשכן נועד להעביר.

אלוהים בורא סדר ביקום הטבעי. עלינו מוטל ליצור סדר ביקום האנושי. פירוש הדבר הוא הקפדה מתמדת על מוצא פינו ועל מעשה ידינו. לחיי המוסר והרוח יש כוראוגרפיה מדויקת, כשם שבמשכן הייתה מדויקת הארכיטקטורה. כדי להיות טובים, ועוד יותר מכך כדי להיות קדושים, אי אפשר להתנהג כפי העולה על רוחנו. עלינו להתאים את עצמנו לרצון שברא את העולם. חוק, מבנה, דיוק: מן הדברים האלה עשוי העולם, ובלעדיהם הוא יחדל מהיות. פירוט המידות של המשכן ושל תיבת נוח בתורה נועד לאותת לנו כי העיקרון הזה חל גם על מעשינו.

[1] ראו רמב"ם, מורה הנבוכים ג, נד.

1. לו הייתם צריכים ליצור מרחב מקודש, אילו מרכיבים הייתם כוללים בו כדי לשקף את הדרך שבה אתם רואים את העולם?
2. איך אתם יוצרים סדר בחיים שלכם, ומדוע זה חשוב?
3. איפה עוד בתורה אפשר למצוא מידות מדויקות הנושאות משמעות פיזית וגם רוחנית?